שירת ביאליק

חיים נחמן ביאליק נחשב ל"משורר הלאומי" של העם העברי ושל השירה העברית המודרנית. ביאליק נולד ב-1873 בעיר ראדי שברוסיה ונפטר ב-1934 בוינה כאשר הוא מותיר אחריו ירושה עצומה של שירים, מחזות, מאסות, תרגומים, שירי ילדים ועוד. שירת ביאליק נחשבת לאחת מאבני הפינה של השירה העברית המודרנית ורבים מתוך שירי ביאליק הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העברית ורבים מהם אף הולחנו.

מאפייני שירת ביאליק כוללים כמה מרכיבים תמטיים (נושאיים) וכמה מרכיבים צורניים (דרכי עיצוב) שאופייניים מאוד לסגנונו של ביאליק. מבחינת נושאי השירים של ביאליק ניתן לדבר על עיסוק רב בשירה היסטורית ושירה לאומית וכן כמות מאוד נכבדה של שירה ארס-פואטית. הנושאים הקונקרטיים של שירי ביאליק כוללים נושאים כמו אהבה, אמונה, בית המדרש, גורלם של היהודים, ציונות, שירת טבע וכן שירים רבים העוסקים בבחינה עצמית והתבוננות פנימה של ביאליק.

השירה של ביאליק היא אחת הדוגמאות המכוננת של העברית המודרנית ובשירתו יש שימוש במגוון גדול ועשיר של לשונות. ביאליק עשה שימוש מכוון ואידיאולוגיה באפשרויות שהציע לו העברית המתחדשת בראשית המאה העשרים אך הוא כמובן לא היסס והשאיל רבות וטובות מהתנ"ך ומזמנים קדומים יותר של הלשון העברית, מה שהעניק ליצירתו גוון מרומם ולשון גבוהה ונמלצת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *